צמחוני עדי

אמנות חזותית
ירושלים
054-6335421
אזור הטיפול:
ירושלים
שפת הטיפול:
עברית, אנגלית
מגדר:
אישה
מעמד בי.ה.ת:
חבר
מעניק טיפולים מוזלים לסטודנטים

עדי גרינבוים-צמחוני היא מטפלת באמנות עם תואר שני ומועמדת לתואר שלישי מאוניברסיטת לסלי בבוסטון. במהלך השנים היא צברה ניסיון משמעותי בטיפול באמנויות בבית הספר הבין-לאומי האנגליקני, בבתי ילדים, בבית חולים לילדים ובקופות חולים. חוויותיה במקומות אלה הכינו אותה לעבודה מקצועית כמטפלת באמנות בפורומים שונים, כגון מערכת החינוך הישראלית, מרפאות ובתי ילדים.

עדי עובדת במשרד החינוך בישראל ומנהלת קליניקה פרטית והיא נלהבת לעזור לילדים עם לקויות למידה להשיג הבנה טובה יותר של עצמם.

 

מאמרים/ספרים שכתבתי

 

אמנות ככלי להבנה משופרת של הצרכים של מבוגרים עם לקויות למידה

עדי גרינבוים-צמחוני סטודנטית לתואר ד"ר

הרצאה

               השיטה במחקר זה מבוססת אמנויות. שיטה זו היא איכותנית ופנומנולוגית בטבעה. מטרת המחקר הייתה להבין מה היו חוויותיהם של הנבדקים: מבוגרים עם לקויות למידה שלמדו בכיתות לימוד בחינוך המיוחד ובכיתות כוללניות.

ברונפנברנר (1979) טבע את המונח "תיאוריית המערכות האקולוגיות". הוא פירט מהם הגורמים השונים שמשפיעים על התפתחות הילד. גורמים אלו פועלים כסדרה של מעגלים קונצנטריים, החל מסביבתו הקרובה של הילד ועד להשפעה רחבה יותר של התרבות. לדברי ברונפנברנר (1979) המערכות הקרובות ביותר לגרעין ישפיעו במידה רבה מאוד מבחינה התפתחותית על הילד. הוא משווה את הורי הילד, חבריו ומוריו למה שהוא קורא "מערכות מיקרו".

ביססתי את מחקרי על תיאוריה זו (ברונפנברנר, 1979). במחקר נדרש כל משתתף לצייר ארבעה ציורים : איך הוא מרגיש כלפי מוריו, הוריו, החברים בכיתה וכלפי עצמו במטרה לספק מידע, שיוכל לענות על שאלת המחקר המרכזית.

שאלת המחקר בדקה כיצד מבוגרים עם קשיי למידה - אשר למדו בכיתות לימוד רגילות - ומבוגרים עם קשיי למידה מכיתות חינוך מיוחד, עיבדו את חוויות הילדות שלהם ביחס לחווייתהם עם הורים, חברים, מורים וכלפי עצמם באמצעות יצירת אמנות. קלפי (2016) הסביר כי ליצירות אמנות הכוח להפוך אותנו ליותר מודעים לעצמנו. לפי בול (2002) הן יכולות לסייע בארגון ויזואלי של מחשבות, מאחר שהתבוננות בהתנהגויות דרך היצירה וביטוי מילולי - תורמים למודעות ולארגון מחשבות אצל הפרט וגם לשינוי אותנטי בחיי הפרט. לפי מקליודי (2003) לקויי למידה מתקשים להביע את עצמם מילולית, לכן אמנות יכולה להיות כלי להבנת חוויות הילדות של המבוגרים אשר היו פעם ילדים לקויי למידה.

ילד עם לקויות למידה נאבק להגיע לביצועים האקדמיים הצפויים מקבוצת הגיל שלו NJCLD, 2015)). בשל חוסר היכולת שלו לעמוד בדרישות האקדמיות, הילד עשוי להיות מודע יותר ללקות שלו. השוואה זו מובילה לרגשות של תסכול, כישלון ונחיתות כללית בקרב בני גילו (אברמס, 1986). אברמס (1986) דן ברעיון של תחלואה קומורבידית של לקויות למידה וקשיים רגשיים, ואישר את החשיבות של טיפול במרכיבים הרגשיים הקשורים בילדים שאובחנו עם לקויות למידה.

למרות שיש קשר חזק בין לקויות למידה לבין קשיים רגשיים, היחסים בין השניים לא תמיד ניתנים להבנה (אברמס, 1986). אכנברוך ומקהונה (1987) הציעו קיום קשר אפשרי בין שני המבנים הללו, מתוך הנחה שילדים עם לקויות למידה מאבדים את המוטיבציה שלהם ללמוד וגם עניין בלימודים. תחושה זו מחלישה את המוטיבציה שנמצאה כמשפיעה לרעה על הפעילות החברתית של הילד, כמו הערכה עצמית נמוכה, שאובדן עניין במעורבות חברתית מניב מצידו.

מניסיוני כמטפלת באמנות במערכת החינוך בישראל אני רואה הבדלים בילדים עם לקויות למידה שלומדים בכיתות כוללניות  בהשוואה ללומדים בכיתה בבית ספר של חינוך מיוחד. במשך השנים שבהן אני מטפלת הבחנתי כי ילדים עם לקויות למידה מתקשים לתקשר עם בני גילם ועם מוריהם ומתקשים בלימודים. קשיים אלה  עלולים להשפיע על הקשר שיש להם עם הוריהם. התעניינתי באינטראקציה חברתית, בהישגיהם האקדמיים ובסגנון התקשורת שלהם וכן: כיצד אלו השפיעו על ילדים אלה.

יש מעט מחקרים אשר בדקו לקויות למידה באוכלוסייה הדתית לאומית והחרדית המודרנית, ומחקר זה התמקד באוכלוסיות אלו.

מטרת מחקר זה הייתה לבחון האם מבוגרים עם לקויות למידה אשר למדו  בכיתות כוללניות, ומבוגרים עם לקויות למידה שלמדו בכיתות לחינוך מיוחד - יוכלו לעבד את חוויות הילדות שלהם כלפי הורים, חברים, מורים וכלפי עצמם באמצעות אמנות.

מחקר הפיילוט Greenboim-Zimchoni, 2017)) גילה כי ילדים עם לקויות למידה יכולים לספק תובנות מסוימות לעולמו של הילד באמצעות ביטוי אמנותי. המבוגרים שרואיינו הגיעו לתובנות מעמיקות ביחס לחוויותיהם כילדים בעברם. כמו כן מבוגרים שאובחנו עם לקויות למידה כילדים - יכלו להציע עומק רב יותר של הבנה, בהירות ושקיפות לחוויותיו של ילד בגין לקויות הלמידה שלו, ולכן החשיבות של המחקר הזה.

ביבליוגרפיה

Abrams, J. C. (1986). On learning disabilities: Affective considerations. Journal of Reading, Writing and Learning Disabilities International, 2(3), 189-196. doi: 10.1080/0748763860020303

Achenbach, T. M., & McConaughy, S. H. (1987). Empirically based assessment of child and adolescent psychopathology: Practical applications. Thousand Oaks, CA: Sage.

 Ball, B. (2002). Moments of change in the art therapy process. Arts in Psychotherapy, 29, 79-92. doi: 10.1016/S0197-4556(02)00138-7 

Bronfenbrenner, U. (1979). The ecology of human development: Experiments by nature and design. Cambridge, MA: Harvard University Press.

Greenboim-Zimchoni, A. (2017). Art therapy as a tool for improved understandings of the needs of children with Learning disabilities: A pilot study (Unpublished Dissertation pilot) Lesley University. Cambridge, Massachusetts.

Khalpey, M. (2016). The art of language: the words we speak can make or break us. Clovelly, South Africa: Kima Global .

Malchiodi, C. A. (2003). Handbook of art therapy. New York, NY: Guilford Press.

National Joint Committee on Learning Disabilities. (2015.). Retrieved October 18, 2015, from http://www.ldonline.org/about/partners/njcld

 

עבודה אקדמית במסגרת דוקטורט

המנחה: מיטשל קוסאק, אוניברסיטת לסלי, בוסטון