היום בפינת "נעים להכיר" נראיין את ד"ר מיכל לב, מטפלת, ומדריכה מוסמכת באמצעות אמנויות, פסיכותרפיסטית משפחתית וזוגית, חוקרת, מרצה ומפתחת המשחק המשפחתי ''מיבפנים''. מיכל עומדת בראש הוועדה לרישום ומעבר של חטיבת האומנות החזותית ביה"ת.
שלום מיכל. נתחיל באחת השאלות במשחק שפיתחת, "מהן התכונות הכי בולטות בך?"
הייתי אומרת שאצלי הן כנראה סקרנות, אופטימיות, וחשיבה מחוץ לקופסא. הן באות לידי ביטוי בעבודתי עם זוגות בשילוב הבעה ויצירה, בגישתי הפדגוגית כמרצה, וכחוקרת ומקדמת שיטת מחקר המבוססת אמנויות בה התנסיתי כשחקרתי אינטימיות, בלימודי הדוקטורט שלי בבוסטון. התאהבתי בשיטה כי היא שמה את תהליכי היצירה של החוקרת והמשתתפים במרכז, ומתאימה לענף שלנו כמו כפפה.
איך הגעת להיות פעילה בארגון?
בשנת 2016 במהלך הדוקטורט שלי החלטתי לעזור ולקדם את המקצוע שלנו, ולקחתי על עצמי את תפקיד ראשת ועדת המעבר של חטיבת האמנות החזותית ביה"ת.
ספרי על משהו שהיה לך משמעותי ולקחת בו חלק במהלך פעילותך בארגון -
כמרצה בתכנית לתואר שני בטיפול באמנויות בקריה האקדמית אונו, ביה"ס לחברה ואמנויות (לשעבר לסלי), אני פוגשת מאות סטודנטיות. זוהי שליחות להעצים אותן כבר בשלב הלימודים וההתנסות הקלינית שלהן, לעודד אותן להצטרף לארגון יה"ת, להמשיך ליצור כדרך חיים, ולהביא את כוחה של האמנות ככלי טיפולי לידי ביטוי בתחנות הציבוריות, ובכלל.
עם אילו קשיים את מתמודדת כפעילה בארגון?
כמו רוב התפקידים בארגון - הוא נעשה בהתנדבות מלאה, ומושקעים בו מאמצים להתייעל ולהשתפר כל הזמן. מטפלות מחטיבת האמנות החזותית ביה"ת הן הקבוצה הגדולה ביותר מכל תחומי האמנות האחרים. כשנכנסתי לתפקיד, פתחתי תיקיות וירטואליות לכל מצטרפת חדשה בארגון. כל מסמך שנשלח אלינו מתוייק ונשמר באופן מקוון בארבע וחצי השנים האחרונות. זה אולי נראה שולי - אבל מדובר באלפי תיקים (!) שבעבר כללו ניירת.
בנוסף, הקשיים בהם נתקלו מטפלות שרצו להצטרף לארגון, ולהרשם כמדריכות בעבר, כללו תהליך בירוקרטי מסורבל שהוביל לחוסר סבלנות, דרישה להסברים חוזרים ונשנים, ולעיתים אף ויתור מצידן. בשנה האחרונה עשינו מאמצים רבים על מנת להפוך את התהליך למקוון, כדי לקצר את זמני התגובה והטיפול בכל בקשה. בשנה האחרונה הצטרף אלי ד"ר גל אברמובסקי, וביחד אנחנו מחלקים את העבודה ביננו כך שנוכל לתת מענה מהיר יותר לכל דורשת.
מה את מרגישה שאת מקבלת מהארגון?
קודם כל - קהילה מקצועית שאני גאה להשתייך אליה. הארגון מתפתח בשנים האחרונות ומרחיב את פעילותו לכיוונים נהדרים. אני חברה פעילה גם בארגון המטפלים הבינלאומי באמנות, ובאיגוד המטפלים המשפחתיים האירופי - ונהנית לראות שיה"ת הישראלי יכול ללמד אותם דבר או שניים...
אתר יה"ת המחודש, ועדת התעסוקה, הגדלת תחומי המתנדבים, מנהלת הפרויקטים החדשה, והאקדמיה"ת הן תוספות מעוררות השראה המרחיבות את המשאבים והידע המקצועי של כל מטפלת.
מה לדעתך צריך להיות הדבר הבא שהארגון יעשה?
המטרה הראשונה והחשובה ביותר היא הגדלת מספר החברות. לצערי רק שליש מהמטפלות באמנות בארץ הן חברות רשומות ביה"ת. ככל שנהיה ארגון גדול יותר - כך יגבר כוחו והשפעתו, גם מול המדינה ומוסדותיה וגם בהסברה והעלאת המודעות מול הציבור הרחב.
בהמשך, הייתי שמחה להגדיל את מאגר הידע הספרותי בעברית וכרגע בונה קורס למחקרים מבוססי אמנות וכתיבה אקדמית שיוצע באקדמיה"ת בקרוב.