נייר עמדה בנושא:
ההתמודדויות הנפשיות הסמויות של מגפת הקורונה במערכת החינוך:
מבט על השלכות המגפה והיום שאחרי
במהלך השנתיים בהן אנו מתמודדים עם מגפת הקורונה נכתב לא מעט על ההשלכות הנפשיות של הבידודים, ההיעדרות מהמסגרות, היעדר סדר יום, קשיים חברתיים, חוויות של בדידות, תופעות של דיכאון וחרדה, דיווחים על נשירה מוגברת ממסגרות החינוך, אובדנות והקשיים של צוותי ההוראה.
מגפת הקורונה הפגישה את כולנו, ילדים ומבוגרים, עם הצורך להתמודד עם מצבי אי ודאות וחרדה קיומית לבריאות של עצמנו ושל היקרים לנו, יחד עם הכמיהה למציאת פתרונות לשמירה על בריאות הציבור ולהשבת איכות החיים והביטחון הבריאותי כפי שהכרנו.
יה"ת, כאגודה מקצועית המייצגת את העוסקים בתחום הטיפול באמצעות אמנויות. מבקשת להביא לתשומת לבם של העוסקים במקצועות הטיפול נקודת מבט מקצועית וטיפולית על תופעה חברתית שלה השפעה נפשית משמעותית על ההתמודדות של כולנו עם מגפת הקורונה, אך היא נעדרת כמעט לגמרי מהשיח הציבורי והיא:
ניכור והדרה חברתיים - מתוך הצורך האקוטי לשמור על הבריאות הפיזית של הציבור, נוצרה תרבות מפלגת, המחלקת את האזרחים לתתי קבוצות, המוגדרות על פי "הסטטוס החיסוני" שלהן. כתוצאה מכך, נולדו תחושות קיטוב, שנאה, חשדנות וחוסר אמון בין תתי הקבוצות, כאשר כל תת קבוצה מרגישה שהצדק בידיה וסובלת מחרדה ומתחושת איום מתת הקבוצות האחרות.
- אך האם אנו עוצרים לרגע לחשוב מה יהיה ביום שאחרי המגפה, כשנחזור לעבוד וללמוד יחד באותה הכיתה ?
- כיצד נבנה מחדש את האמון אחד בשני ?
- איך נשוב לסמוך האחד על השני ?
מתוך פניות שהגיעו לאגודה, מצד מטפלים באמצעות אמנויות המועסקים במסגרות החינוך וחשים מודרים ומוקצים בשל ה"ססטוס החיסוני" שלהם, עולה הצורך לעורר מחשבה ותשומת לב לתופעה חברתית זו, המביאה עמה פיצולים וחשדנות בין חברי צוות, בין ילדים בבתי הספר ובין ההורים לילדים בבית הספר. תופעות אלו רק הגדילו והעצימו את הקשיים הנפשיים שקיימים גם כך.
אנו סבורים כי אם נניח בצד את המחלוקות בנוגע לחיסונים, נמצא כי ישנן כמה נקודות בסיסיות ומשותפות שעליהן נוכל בוודאי להסכים:
- המגפה גרמה לעליה ניכרת ברמת החרדה בשל אי הודאות המתמשכת.
- ישנה עליה של 30% בפניות לקבלת עזרה נפשית.
- החשש מהידבקות ומחולי הפגישה את כולנו עם אחד הדיסוננסים הכי קשים ומנוגדים לצורך הבסיסי של האדם: ריחוק ובידוד חברתי לעומת הצורך בקרבה פיזית ובקשר.
- כולנו מנסים, על פי מיטב הבנתנו ושיקול דעתנו, להתמודד עם המגפה ולשמור על בריאותנו הפיזית והנפשית.
אנו סבורים כי על אף קיומן של מחלוקות, כולנו נמצאים כאמור "באותה סירה" ומתמודדים, כל אחד בדרכו, עם הקשיים שהביאה איתה המגפה. אנו מקווים, כי הפניית הזרקור בנייר עמדה זה, אל תופעת הניכור וההדרה הקיימת כנגד מטפלים במערכת והנזקים שהיא גורמת למרקם החברתי העדין, תסייע ולו במעט, לריכוך השיח הקולגיאלי ובהעלאת המודעות והאמפתיה אל בחירותיו של הזולת, גם ובעיקר, כשהן שונות משלנו, והכל תוך שמירה על הבריאות של כולם ומציאת פתרונות שיאפשרו המשך עבודה משותפת במסגרות החינוך.
ועדת התעסוקה ביה"ת
האגודה לטיפול באמצעות אמנויות