"נעים להכיר" - הפנים מאחורי העשייה
הפעם נארח את כרמית עזרא-ארד, מטפלת בתנועה ומדריכה, בוגרת סמינר הקיבוצים ובוגרת המסלול למנוסים במכללה לחברה ואומנויות. יושבת ראש הוועדה לגיל השלישי ביה"ת. עובדת כעצמאית במרכזי יום ובמעודוני גמלאים בעבודה קבוצתית בעיקר. בעלת קליניקה ביישוב קדימה.
1. איך הגעת לעסוק בגיל השלישי?
בשנה האחרונה ללימודיי התאהבתי במפגשים הטיפוליים עם הגיל השלישי, ובחרתי להתמקד בעבודה עם האוכלוסיה המזדקנת. עם השנים העמקתי בעבודה עם אנשים שמתמודדים עם דמנציה בשלביה השונים. לצד ההתמודדות עם הירידה הטבעית של התפקוד שמתרחשת בזיקנה, אנשים שמתמודדים עם דמנציה נאלצים להתמודד עם חוויה קשה של היעלמות, תחושת בלבול ופרגמנטציה. למרות הקשיים שעולים בטיפול, המפגש הטיפולי מלווה בעדינות ,רצון לקרבה וברחשי כבוד הדדיים.
2. איך הגעת להיות פעילה בארגון?
אחרי שנים של עבודה בשטח שלוותה בתחושת בדידות מקצועית, תסכול וחוסר הכרה מקצועית, החלטתי ליזום את הקמת הוועדה לגיל השלישי. בכול פעם שהצגתי את מהות העבודה נתקלתי בחוסר הבנה עמוקה של חשיבות ומשמעות הטיפול עם אוכלוסיית הגיל השלישי. לכן, יצרתי קשר עם יו"ר יה"ת תמי ירמיהו המדהימה שישר התגייסה למהלך ההקמה עם נכונות ורצון להירתם יחד למשימה. יחד איתי בוועדה יש מטפלות מהדיסיפלינות השונות בעלות וותק מקצועי ואקדמי. שמחתי לגלות כי ארגון יה"ת מהווה עבורי בית מקצועי עוטף.
3. באיזה דבר משמעותי לקחת חלק במהלך פעילותך בארגון?
לאחרונה הסתיים הקורס הראשון מטעם אקדמיה"ת בנושא "טיפול באמצעות אומנויות בתקופת הזיקנה". זו הזדמנות למטפלים להתמחות בעבודה עם קבוצת הגיל הזו. הקורס מהווה נדבך חשוב בביסוס מעמד מטפלים באמצעות אומנויות שמעוניינים לעבוד עם האוכלוסיה המזדקנת. הקורס יצא לפועל בזמן קצר יחסית תודות והודות לפעילים נוספים בארגון ובוועדה שלא וויתרו והשקיעו מאמצים רבים ומחשבה רבה לפתיחת הקורס. רוב מנחי הקורס הינם חברי הוועדה ואליהם התווספו מרצים נוספים בעלי נסיון עשיר שישר התגייסו לטובת הקורס עם רצון לקידום וההעמקה למטפלים בתחום הזיקנה.
4. עם אלו אתגרים את מתמודדת כפעילה בארגון?
אני מקבלת פניות לעזרה בחיפוש עבודה. זה מתסכל שאינני יכולה להציע משרות רלוונטיות. לצערי הרב, נכון לעכשיו, אין תקנים למטפלים רגשיים ובמידה ויש צורך העבודה היא כפרילנסר ללא תנאים סוציאלים ושעות עבודה מעטות. אחת ממטרות הוועדה הינה קידום מקומות עבודה, אולם זה תהליך איטי ומצריך סבלנות ואורך נשימה.
בנוסף, ההסברה לציבור הרחב איננה פשוטה. אין הבנה מספקת לחשיבות טיפול רגשי בתקופת הזיקנה. התקציב מועבר בעיקרו לפעילויות חברתיות, תפקודיות ושימור היכולות הגופניות והקוגנטיביות. לצערי הטיפול הרגשי בזיקנה לא נמצא בראש סדר העדיפות ואינו מוסדר בתקציבי משרדי הרווחה והבריאות. רוב הציבור לא מודע לאפשרות של טיפול באומנויות בזיקנה. לרוב קיימת סטיגמה שאין תקווה והתפתחות בתקופה הזו וזה כל כך לא נכון!!! לצד חווית הצמצום והאובדנים שנחווים, אפשר וניתן למצוא ולחוות את ה"יש" שמקל גם לו במעט ותורם לרווחה הנפשית. אל נשכח את יונג שהאמין שההתפתחות הנפשית מתרחשת לאורך כול תקופות החיים וגם בתקופת החיים המאוחרת.
5. מה את מרגישה שאת מקבלת בארגון?
אני מרגישה כי אני מקבלת גב מקצועי, תמיכה ושייכות לקבוצת שווים עם מטרה שווה שהינה קידום טיפול באמצעות אומנויות בכול האמצעים והמשאבים הקיימים. השייכות לאיגוד ותו התקן הקיים מהווים עבורי גושפנגה למקצועיות שלנו.
6. מה לדעתך צריך להיות הדבר הבא שהארגון יעשה?
אני חושבת שיש הרבה עשייה חשובה בארגון. העשייה בשטח הציבורי מולידה מידע. ניתן להפוך את המידע לגוף ידע מקצועי משותף וגלוי לכול הפעילים. שיתוף ויצירת הקשרים בין גופי הידע השונים בארגון יכולים לתרום עוד יותר לקידום הפעילויות השונות.
מוזמנים לקרוא ולהשתמש בנייר העמדה שנוסח על ידי הוועדה לגיל השלישי. המסמך נמצא באתר יה"ת לחצו כאן למעבר למסמך.
וכמובן, מוזמנים להרשם לחברות באגודה בשנת 2022 לחצו כאן